כאשר בני זוג מגיעים למסקנה שהנישואין אינם יכולים להימשך ויש צורך בפירוק הקשר, עולה במהרה שאלה משפטית מרכזית: איפה פותחים תיק גירושין? שאלה זו אינה רק שאלה טכנית של מקום או מיקום גיאוגרפי – היא שאלה אסטרטגית-משפטית שיש לה השלכות מרחיקות לכת על זכויות הצדדים, על ההתנהלות בהליך, על חלוקת הרכוש, על מזונות הילדים והאישה, ולעיתים גם על הסיכוי להגעה להסכמות. הבחירה באיזו ערכאה משפטית לפתוח את ההליך היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בשלבים הראשונים של גירושין. בישראל, להבדיל ממדינות אחרות, קיימות שתי מערכות שיפוט שונות שמוסמכות לדון בענייני משפחה: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לכל אחת מהן יתרונות, חסרונות, מדיניות שונה ולעיתים גם גישות ערכיות מנוגדות כלפי סוגיות רגישות.
שני מסלולים שונים לגירושין
במדינת ישראל מערכת המשפט בעניין גירושין היא כפולה. מצד אחד עומד בית הדין הרבני, המוסמך הבלעדי לערוך את טקס הגט ולפסוק בענייני נישואין וגירושין עצמם לפי דין תורה. מן הצד השני נמצא בית המשפט לענייני משפחה, שפועל על פי החוק האזרחי, והוא הסמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין – כמו משמורת, מזונות, הסדרי ראייה, רכוש ועוד. כאשר נשאלת השאלה איפה פותחים תיק גירושין, הכוונה לרוב היא – לאיזו ערכאה כדאי לפנות קודם, איזו תעניק יתרון במאבק המשפטי או תטפל טוב יותר באינטרסים של הצד שמבקש להגיש את התביעה. במקרים רבים, הצד שפועל ראשון ומשכיל לבחור את הערכאה המתאימה לו, מכתיב את מסלול הדיון. המציאות הזו יצרה את מה שמכונה "מירוץ סמכויות" – תחרות בין בני הזוג מי יגיש ראשון את התביעות, כדי להכתיב את זהות הערכאה שתדון בסכסוך.
איך לעשות את הבחירה הנכונה?
כדי להבין איפה נכון לפתוח את התיק, צריך להבין את ההבדלים האופרטיביים בין הערכאות. בית המשפט לענייני משפחה שואף להחיל עקרונות שוויוניים, מתבסס על חוקי המדינה, ופועל בגישה מודרנית ופרוצדורלית. לעומתו, בית הדין הרבני פוסק לפי הדין הדתי – שהוא במקרים רבים פטריארכלי יותר, שונה בגישתו כלפי נשים, ולעיתים מקשה על קבלת זכויות שוות במקרים של סרבנות גט, משמורת, מזונות אישה וכיו"ב.
עם זאת, יש מקרים שבהם דווקא בית הדין הרבני נוטה לקצר הליכים, להפעיל לחץ לפתרון מוסכם, ואף לפסוק ביתר נחרצות בנושא מסוים, כגון חלוקת רכוש או הכרה בזכויות של הבעל. למשל, כאשר אישה תובעת גירושין בעילה של בגידה מצד הבעל, בית הדין הרבני עשוי להתחשב בכך ולחייב גט, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יראה בכך נתון חסר רלוונטיות לחלוקת רכוש. מנגד, גבר שיבקש לפתוח תיק גירושין עקב עזיבת הבית מצד האישה, עשוי למצוא אוזן קשבת בבית הדין הרבני יותר מאשר בבית המשפט. משום כך, לפני שנוקטים צעד כלשהו, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה, כמו עו"ד שרון גליק, שמכיר את הפסיקה העדכנית, את אופי הערכאות, ויודע לנתח את המקרה הספציפי כדי להמליץ איפה הכי נכון לפעול.
פתיחת התיק בפועל
הגשת תיק גירושין מתבצעת לפי כללים מדויקים. אם בוחרים לפנות לבית הדין הרבני, יש להגיש תביעת גירושין מפורטת, הכוללת את עילת הגירושין, פרטים אישיים של שני הצדדים, תצהירים, ולעיתים גם ראיות (כגון תכתובות, הקלטות, עדים). לעומת זאת, בבית המשפט לענייני משפחה לא מגישים "תיק גירושין" במובן הצר של המונח, אלא תביעות נלוות לגירושין – כמו תביעת מזונות, בקשה למשמורת זמנית, תביעת רכוש לפי חוק יחסי ממון, בקשה לצווי מניעה או צווי עיקול.
השלב הראשון, לפי חוק חדש, מחייב פנייה ליחידת הסיוע במסגרת "הליך יישוב סכסוך". רק לאחר מכן, אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות, ניתן להגיש תביעות משפטיות פורמליות. גם כאן נשאלת שוב השאלה – איפה פותחים תיק גירושין – שכן פתיחה מוקדמת של בקשה ליישוב סכסוך יכולה למנוע מהצד השני לקבוע את הערכאה הרצויה לו.
המלצתנו הברורה לכל מי שנמצא בתחילת הדרך – אל תקבלו החלטות לבד. פנו אלינו למשרד עורכי דין שרון גליק בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ מקצועי.
