כאשר אדם מתמודד עם מצב רפואי קשה – פיזי או נפשי – המונע ממנו לעבוד, האינסטינקט הראשון הוא לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל עזרה.
רבים חושבים: "למה שאשלם אחוזים לעורך דין? אני פשוט אמלא את הטפסים וזהו".
על הנייר, זה נשמע הגיוני. בפועל, הניסיון שלנו במשרד שרון גליק ושות' מראה שזו עלולה להיות ההחלטה היקרה ביותר שתעשו בחייכם.
ההבדל בין הגשה עצמאית לייצוג משפטי הוא לא רק ב"נוחות", אלא בתוצאה הסופית בבנק: האם תקבלו קצבה חלקית וזמנית, או קצבה מלאה הכוללת תשלום רטרואקטיבי של עשרות אלפי שקלים?
להבין את המערכת: הביטוח הלאומי הוא לא חבר
תביעות לקצבת נכות כללית נבחנות על ידי רופאים ופקידים שעובדים תחת עומס עצום ונהלים קשיחים.
כשאתם מגישים תביעה לבד ("סימון וי"), אתם עלולים ליפול בטעויות טכניות קטנות:
-
לא צירפתם מסמך מרופא מומחה ספציפי.
-
השתמשתם במילה "כואב לי" במקום במונח הרפואי "הגבלה בתנועה".
-
לא ידעתם לבקש בדיקה של סעיפים נלווים (כמו השפעה נפשית של מחלה פיזית).
התוצאה? דחייה על הסף או קביעת אחוזי נכות נמוכים שלא מזכים בקצבה חודשית ("הסף הרפואי").
הטבלה שלא משקרת: לבד מול עורך דין
כדי לעשות סדר, הנה ההבדלים המרכזיים בתהליך:
| פרמטר | הגשה עצמאית (לבד) | ייצוג ע"י עורך דין מומחה |
| איסוף מסמכים | מגישים מה שיש בבית. | עורך הדין ממיין ומפנה לבדיקות משלימות קריטיות לפני ההגשה. |
| הוועדה הרפואית | נכנסים לבד לחדר, לחוצים, מול רופא ומזכיר. | עורך הדין נכנס איתכם, טוען בשמכם ומוודא שהפרוטוקול נרשם במדויק. |
| קביעת אחוזי אי-כושר | פקיד התביעות מחליט על סמך ניירת יבשה. | עורך הדין נלחם להוכיח כיצד המחלה פוגעת ביכולת ההשתכרות הספציפית שלכם. |
| תשלום רטרואקטיבי | לרוב מקבלים מהיום, או שנה אחורה במקרה הטוב. | עורך הדין ינסה למתוח את הזכאות הרפואית אחורה ככל שניתן (עד 15 חודשים לקצבה, ויותר לנכות). |
הוועדה הרפואית: רגע האמת (במיוחד בצפון)
תושבי עפולה והעמקים מוזמנים לרוב לוועדות רפואיות בסניפי הביטוח הלאומי בנצרת, עפולה או חיפה.
בוועדה יושב רופא שיש לו בערך 5-7 דקות להקדיש לתיק שלכם.
אם תגיעו לבד ותתחילו לספר "כמה קשה לכם בחיים", הרופא עלול לאבד סבלנות.
עורך דין מומחה יודע "לדבר רפואית": הוא יציג לרופא את ספר הליקויים, יצביע בדיוק על הסעיף הרלוונטי ויסביר למה המצב שלכם תואם ל-50% נכות ולא ל-20%. הנוכחות של עורך דין בחדר משנה את הדינמיקה לחלוטין.
(רוצים להבין איך התהליך עובד צעד אחר צעד? קראו את המדריך שלנו על תהליך תביעה לנכות בביטוח לאומי).
מתי אסור להגיש לבד?
ישנם מקרים שבהם הסיכון בהגשה עצמאית הוא גבוה במיוחד:
-
"מחלות שקופות": פיברומיאלגיה, פוסט-טראומה, דיכאון ומחלות כרוניות שקשה להוכיח בבדיקת דם. כאן חובת ההוכחה מורכבת מאוד.
-
תאונה שהיא גם וגם: אם הנכות נגרמה בעבודה או בדרך אליה, אסור להגיש תביעה לנכות כללית לפני שבודקים מסלול של נפגעי עבודה, שם הפיצוי גבוה בהרבה.
-
ערעורים: אם כבר הגשתם ונדחיתם, הסיכוי להפוך את ההחלטה לבד בערעור הוא קלוש.
הכסף הגדול: רטרואקטיביות
זה הסוד הגדול. ההבדל בין עורך דין טוב למגיש עצמאי הוא פעמים רבות היכולת להשיג סכום חד-פעמי גדול (רטרואקטיבי) על התקופה שחלפה מאז פרוץ המחלה ועד היום. אדם מן היישוב ישמח שאישרו לו קצבה מהיום והלאה; עורך הדין יילחם על השנה וחצי האחרונות שמגיעות לכם על פי חוק.
לסיכום: האם אתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד?
במקרים פשוטים מאוד (למשל, קטיעה ברורה חלילה), אפשר אולי להסתדר לבד. אך ברוב המכריע של התיקים, הליווי המשפטי הוא ההבדל בין דחייה לקבלה.
משרד עו"ד שרון גליק בעפולה מכיר את הוועדות בצפון, את הרופאים ואת השפה. אנחנו כאן כדי להילחם על הזכויות שלכם, בזמן שאתם מתרכזים בבריאות.
מתלבטים? אל תגישו את הטפסים לפני בדיקה מקצועית. צרו איתנו קשר לבחינת סיכויי התביעה שלכם.


