הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס

בשלבים מסוימים בחיים, ישנם מצבים שבהם אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות בעצמו או לנהל את ענייניו באופן עצמאי. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה ממחלה קשה, תאונה, דמנציה או פיגור שכלי, ובמקרים כאלו נדרש מישהו אחר – קרוב משפחה, בן זוג או אפילו אדם חיצוני – שימונה לפעול בשמו ובמקומו. הדרך המשפטית לקביעת אדם אחר כמי שמקבל החלטות עבור אדם חסר כשירות, נקראת אפוטרופסות. זהו כלי משפטי שנועד בראש ובראשונה להגן על האדם עצמו. מינוי אפוטרופוס נועד לדאוג לרווחתו, לבריאותו, לניהול רכושו ולהגנה מפני פגיעות או ניצול. במקביל, מדובר בכלי שעלול, במקרים מסוימים, גם לפגוע באוטונומיה של האדם – ולכן בית המשפט בוחן כל מקרה בקפידה רבה.

מתי מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?

את בקשת המינוי מגישים כאשר מתברר שהאדם – לרוב בן משפחה – אינו מסוגל להבין את משמעות ההחלטות הנוגעות לחייו. זה יכול להיות אדם מבוגר עם אלצהיימר או דמנציה, צעיר עם מוגבלות שכלית, אדם שנמצא בתרדמת, או מישהו שאיבד את הכשירות כתוצאה מפגיעה מוחית. החוק מחייב שבקשה כזו תוגש רק כאשר אין חלופה אחרת פחות פוגענית (כמו ייפוי כוח מתמשך), ורק כאשר יש הוכחות ברורות לחוסר הכשירות. לכן, חשוב להיערך מבעוד מועד, לאסוף מסמכים רפואיים ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, כמו עו"ד שרון גליק, כדי לוודא שהבקשה מוגשת בצורה מסודרת ונכונה. חשוב להבין שהליך של מינוי אפוטרופוס הוא מהלך רגיש – גם מבחינה משפטית וגם מבחינה רגשית. לא תמיד יש הסכמה בין בני המשפחה על הצורך במינוי או על זהות האדם שצריך למלא את התפקיד. לכן, לבית המשפט יש תפקיד מרכזי לאזן בין טובתו של האדם לבין שיקולים משפחתיים וחברתיים.

סוגי אפוטרופסות – על מי ולמה?

ישנם מספר סוגים של אפוטרופסות, בהתאם לצורך:

1. אפוטרופסות לגוף: מתייחסת להחלטות בנושאים רפואיים ואישיים – לדוגמה, טיפולים רפואיים, מקום מגורים או אשפוז.
2. אפוטרופסות לרכוש: מתייחסת לניהול כספים, נכסים, תשלומים והתחייבויות כלכליות.
3. אפוטרופסות כוללת: כוללת את שני התחומים גם יחד.

הבחירה בסוג האפוטרופסות נעשית בהתאם למצבו של האדם ולפי המלצות רפואיות, אך גם בהתחשב בנסיבות חייו של המבקש והקשר האישי שלו עם האדם עליו תוגש הבקשה. יש מקרים שבהם בית המשפט יחליט למנות יותר מאפוטרופוס אחד – למשל, אחד שיטפל בענייני רכוש ואחר בגוף – כדי למנוע ניגוד עניינים, לשלב כוחות או לתת מענה מותאם.

איך מתבצעת הגשת הבקשה בפועל?

כאשר ניגשים להגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, חשוב להבין שמדובר בהליך פורמלי ומובנה. יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה טופס ייעודי בצירוף מסמכים:

– חוות דעת רפואית עדכנית, שניתנה לא יותר מ-6 חודשים לפני מועד ההגשה.

– תצהיר של המבקש, שמסביר את הנסיבות ואת הקשר לאדם עליו מוגשת הבקשה.

– פרטי רכוש ונכסים, ככל שמבוקשת אפוטרופסות לרכוש.

– הסכמות או התנגדויות של בני משפחה מדרגה ראשונה.

לאחר ההגשה, בית המשפט פונה לעמדת האפוטרופוס הכללי, שהוא גוף סטטוטורי שתפקידו לפקח על האפוטרופוסים ולוודא שההליך מתבצע בהתאם לחוק ולזכויות האדם. בהמשך, בית המשפט יכול לזמן את הצדדים לדיון, לדרוש הבהרות, למנות חוקר סוציאלי או עובד סוציאלי לחוות דעת, ולבסוף ייתן החלטה – האם לאשר את הבקשה, באיזה היקף, ולכמה זמן.

הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס באמצעות עורך דין מקצועי היא הדרך הבטוחה להבטיח שההליך יתבצע בצורה ראויה, הוגנת ולטובת האדם שעבורו נעשה המינוי. בסופו של דבר, מדובר לא רק בזכות משפטית – אלא גם בחובה מוסרית כלפי מי שאיבד את קולו. לקביעת פגישה עם עו"ד שרון גליק, השאירו פרטיכם כאן באתר ונחזור אליכם בהקדם.