איך מתבצעת חלוקת נכסים בגירושין

חלוקת נכסים בגירושין

כאשר בני זוג מחליטים לפרק את הקשר הזוגי ביניהם ולהתגרש, השאלות המשפטיות שנלוות להחלטה האישית והרגשית אינן מתעכבות לרגע. אחת המרכזיות שבהן נוגעת לסוגיה הכלכלית – כיצד יחולקו הנכסים שצברו במהלך חייהם המשותפים. מדובר בשאלה שיכולה להשפיע עמוקות על חייהם של שני הצדדים לשנים קדימה, ולפעמים גם על הילדים. חלוקת נכסים בגירושין היא תהליך משפטי רגיש ומורכב, שמערב רגשות, אמון שהתערער, וגם אתגרים טכניים כמו הערכת שווי, בירור בעלויות וניסוח הסכמות. פעמים רבות, מדובר באחד הגורמים המרכזיים לקונפליקט – ולעיתים גם למחסום בפני סיום התהליך כולו.

הסדר איזון המשאבים

בישראל, הסדרת חלוקת הרכוש בין בני זוג מוסדרת על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973. זהו חוק שחל כברירת מחדל על בני זוג שנישאו החל מ-1974, והוא קובע את מה שמכונה "הסדר איזון משאבים". המשמעות היא שבמועד פקיעת הנישואין – כלומר, בגירושין או במקרה מוות – כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהשווי הכולל של כלל הנכסים והזכויות שנצברו במהלך הנישואין. החישוב נעשה לפי שווי נכסי שני הצדדים, ורק לאחר קיזוזים של נכסים פרטיים. החוק קובע שבני הזוג לא חייבים להיות רשומים כבעלים משותפים בכל נכס – עצם העובדה שהנכס נצבר במהלך הנישואין הופכת אותו ל"משאב משותף" שייכנס לאיזון.

מה נחשב לנכס משותף?

הגדרה של נכסים לצורך חלוקת נכסים בגירושין אינה כוללת רק דירות או חשבונות בנק. החוק כולל גם זכויות פנסיה, קרנות השתלמות, רכבים, השקעות, מניות, זכויות סוציאליות ואפילו זכויות עתידיות כמו תגמולי ביטוח חיים או פיצויים. מנגד, ישנם נכסים שיכולים להיות מוחרגים מהאיזון – למשל נכסים שהיו שייכים לאחד הצדדים עוד לפני הנישואין, ירושות ומתנות שהתקבלו באופן אישי, או נכסים שקיימת לגביהם הוראה ספציפית בחוזה ממון. בפועל, המחלוקת מתעוררת לא פעם סביב שאלת הבעלות או מהות הנכס – האם ירושה מסוימת הושקעה בשיפוץ הבית המשותף? האם כספים שהגיעו לפני החתונה שימשו לרכישת נכס ששניהם גרו בו? כאן נכנסת לתמונה החשיבות של ייעוץ משפטי מדויק והבנה כלכלית מפורטת של כל אחד מהנכסים.

ערך הנכסים – לא תמיד מה שנראה לעין

כאשר באים לחשב את השווי שיש לחלק, לא די להסתכל על מספרים סטטיים. יש צורך בבחינה מדוקדקת של ערך שוק עדכני, של זכויות עתידיות (כמו פנסיה), ולעיתים אף בהערכת שמאי מקצועית. דירה, למשל, עשויה להיות רשומה על שם אחד מבני הזוג, אך אם היא שימשה למגורים משפחתיים ונרכשה בכספים משותפים – סביר שתיחשב משותפת. מעבר לכך, גם אם צד אחד קיבל נכס בירושה, אך במשך השנים שינה את הייעוד שלו או הפך אותו לחלק מהכלכלה המשפחתית – ייתכן שיחול עליו איזון חלקי. לא פחות מורכבת היא הסוגייה של נכסים סמויים – כאשר אחד הצדדים מנהל חשבונות בנק נוספים, השקעות בחו"ל או מקורות הכנסה שאינם מדווחים. תהליך הגירושין, דרך עורכי הדין ובתי המשפט, כולל גם חובת גילוי מלאה של כלל הרכוש, והסתרה עלולה לגרור סנקציות ואף ביטול הסכמות קודמות.

מתי נדרש הסכם וכיצד מגבשים אותו?

על אף שהחוק קובע ברירת מחדל ברורה, בני זוג רשאים להסכים ביניהם על חלוקה שונה של רכוש. הסכם כזה – המכונה "הסכם ממון" – יכול להיערך עוד לפני הנישואין, במהלכם, או במהלך הליך הגירושין עצמו. כדי שההסכם יהיה תקף משפטית, עליו להיות מאושר על ידי בית משפט לענייני משפחה או על ידי נוטריון (אם נערך לפני הנישואין). במקרה של גירושין, הצדדים יכולים לערוך הסכם שמפרט בדיוק את אופן חלוקת הרכוש – ובית המשפט יאשר אותו כחלק מהליך הגירושין. במקרים רבים, ההסכם כולל גם התייחסות לנושאים נוספים כמו מזונות, משמורת ילדים, או דמי כתובה – אך חשוב לוודא שכל עניין נדון לגופו, תוך שמירה על הזכויות של כל אחד מהצדדים, ותוך איזון הוגן בין אינטרסים.

מה קורה כאשר אין הסכמה?

במקרים שבהם בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לחלוקת הנכסים, הסוגייה תגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יבחן את כל הנתונים, המסמכים והראיות, יכריע אילו נכסים שייכים לאיזון ואילו לא, ויפסוק בהתאם. מדובר בתהליך שעלול להימשך זמן רב, לכלול הוצאות משמעותיות, ולערב עדויות, חקירות של מומחים, ולעיתים גם מתחים גדולים בין הצדדים. לכן, ככל שניתן להגיע להסכמות מוקדמות בעזרת עורכי דין מנוסים ומגשרים – כך גדל הסיכוי לצאת מהתהליך הזה במהירות, בכבוד ובמינימום נזק כלכלי ונפשי. לכן, חשוב לפנות לעורך דין שמתמחה בתחום, שמכיר את הפסיקה, את הדקויות של החוק, ושיכול ללוות אתכם בתבונה, בביטחון ובאחריות. למידע נוסף צרו קשר עם משרד עורכי דין שרון גליק.

תוכן עניינים

חלוקת נכסים בגירושין