כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו צוואה, לא ניתן לממש את הוראות הצוואה מיד עם פטירתו. כדי שהצוואה תיכנס לתוקף משפטי מחייב – נדרש אישור מטעם רשם הירושות או בית המשפט לענייני משפחה, אשר מאמת את הצוואה ונותן לה תוקף של פסק דין. אישור זה נקרא צו קיום צוואה. צו זה הוא כלי משפטי שמאפשר לממש את הוראות הצוואה – כלומר, להעביר נכסים, למשוך כספים, לרשום זכויות בטאבו, להוציא לפועל הוראות פיננסיות ועוד. ללא הוצאת צו קיום צוואה, לא ניתן לפעול על פי הכתוב במסמך הצוואה, גם אם היא נכתבה כדין וכוללת את כל הפרטים הנדרשים. המשמעות היא שכל אדם שמבקש לממש ירושה על בסיס צוואה – חייב לעבור את ההליך הזה. בין אם מדובר בבן משפחה קרוב או יורש רחוק יותר, ההליך מהווה את נקודת המוצא לכל תהליך חלוקת עיזבון המבוסס על צוואה.
למי הסמכות להוציא צו קיום צוואה?
בישראל, הסמכות להוציא צו קיום צוואה מצויה בידי רשם הירושות, שהוא הגוף המוסמך לדון ולפסוק בענייני ירושה על פי צוואה או על פי דין. במקרים שבהם מוגשת התנגדות לצוואה או כאשר יש מורכבות כלשהי בתיק – הסמכות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה, אשר דן בעניין ומכריע בו. במרבית המקרים, התהליך נעשה מול רשם הירושות, והוא אינו כרוך בדיון פיזי. אך אם עולה טענה לפגם בצוואה, זיוף, לחץ או מניפולציה – אזי הדיון מועבר לבית המשפט להכרעה מהותית.
הגשת בקשה לצו קיום צוואה פתוחה בפני כל מי שמופיע בצוואה כיורש – או לחילופין, מי שיש לו עניין ממשי בתוכן הצוואה. לרוב מדובר בבני משפחה קרובים, אך לא בהכרח. ישנן גם צוואות הכוללות חברים, עמותות, אנשי מקצוע או גורמים מוסדיים. חשוב להבין כי הוצאת צו קיום צוואה אינה הליך שנשמר רק לבני משפחה – כל מי שצוין בצוואה כזוכה עשוי להיות צד לבקשה, גם אם הוא איננו קרוב משפחה. הבקשה מוגשת באחת מלשכות רשם הירושות ברחבי הארץ, או באופן מקוון באתר משרד המשפטים. כיום, הליך זה נעשה ברוב המקרים בצורה דיגיטלית, כאשר רק במקרים חריגים או בהתנגדויות מועברים העניינים לפסים של דיון משפטי פתוח.
מהם המסמכים הדרושים להוצאת הצו?
בעת הגשת הבקשה, יש לצרף את המסמכים הבאים:
– טופס בקשה חתום ומלא
– צוואה מקורית או העתק נאמן למקור
– תעודת פטירה מקורית או העתק רשמי
– תצהיר מבקש בפני עורך דין או רשם
– אישור תשלום האגרה (לרוב כמה מאות שקלים)
– הודעה לכל היורשים הפוטנציאליים
ההליך דורש דיוק בפרטים, שכן טעות קטנה או מסמך חסר עלולים להוביל לעיכובים משמעותיים, בקשות להבהרות או אפילו דחיית הבקשה. לכן, ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על ידי עורך מומחה ממשרד מוביל כמו שרון גליק, יכולים להבטיח תהליך חלק ויעיל יותר.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
לאחר שהבקשה הוגשה, היא מפורסמת באתר רשם הירושות ולפעמים גם בעיתונות הכתובה – וזאת כדי לאפשר ליורשים פוטנציאליים נוספים או לבעלי עניין להתנגד. אם לא מוגשת התנגדות תוך תקופה של 14 ימים, ההליך נמשך כרגיל, והצו ניתן תוך מספר שבועות.
במקרים של התנגדות לצוואה – התהליך עשוי להפוך להליך משפטי לכל דבר. בית המשפט יידרש לדון בטענות של זיוף, השפעה בלתי הוגנת, כשלים בצורת הצוואה או במצבו הנפשי של המוריש בעת ניסוח הצוואה. במקרים כאלה, הליך הוצאת הצו עשוי להימשך חודשים ואף שנים, עד להכרעה סופית. לכן, כאשר יש חשש לסכסוך, חשוב להכין את הבקשה בקפידה, להיערך מבעוד מועד לכל תרחיש, ולבחון מראש את האפשרות של טענות והתנגדויות.
מדוע חשוב לפעול באמצעות עורך דין?
הליך הוצאת צו קיום צוואה עשוי להיראות פשוט על פניו, אך בפועל מדובר בהליך משפטי משמעותי שדורש הבנה מעמיקה בפרטים, ידע משפטי והתנהלות מול הרשויות. טעויות טכניות, חוסר תיאום בין יורשים או ניסוח לקוי של הצוואה – עלולים לעכב את התהליך או לסבך אותו שלא לצורך. עורך דין בעל ניסיון בדיני ירושה יכול ללוות אתכם בהכנת הבקשה, לוודא שכל המסמכים והפרטים נכללים בצורה מלאה, לנסח את התצהירים כראוי, להתמודד עם התנגדויות במידת הצורך ולייצג אתכם מול רשם הירושות או בית המשפט. הוצאה מסודרת של צו קיום צוואה מבטיחה שחלוקת העיזבון תתבצע לפי רצון המוריש, תוך שמירה על זכויות כל הצדדים, מניעת עיכובים והימנעות מטעויות קריטיות שיכולות לפגוע בירושה. למידע נוסף ולקביעת פגישה צרו קשר עם משרד עורכי דין שרון גליק עוד היום.
