מזונות במשמורת משותפת: האם התשלום מתבטל? (המדריך המעודכן 2026)

מודל המשפחה הישראלי השתנה. התפיסה שלפיה לאחר גירושין ישנו "הורה משמורן" אחד והורה שני המקיים "הסדרי ראייה" הולכת ומתחלפת במודל שוויוני ומעורב יותר: משמורת משותפת.

אך עם השוויון בגידול הילדים, עולה השאלה הכלכלית הבוערת ביותר המעסיקה הורים בתהליך פרידה: "אם הילדים אצלי חצי מהזמן, למה אני צריך לשלם מזונות?" האם חובת התשלום מתבטלת אוטומטית? ומה קורה כשההכנסות של ההורים אינן זהות?

במשרד עו"ד שרון גליק ושות', אנו מלווים מאות תיקי גירושין ורואים את הבלבול הרב בקרב אבות ואימהות. מדריך זה יעשה לכם סדר בכיס ויסביר את "הנוסחה החדשה" שקבע בית המשפט העליון, כפי שהיא מיושמת בבתי המשפט בשנת 2026.

המהפכה המשפטית: סוף ל"כפל התשלום"

עד לפני מספר שנים, אבות שילמו מזונות מלאים גם אם הילדים גרו אצלם חצי שבוע. זה יצר עיוות כלכלי קשה. פסק הדין התקדימי (בע"מ 919/15) שינה את התמונה וקבע עיקרון חדש: "שוויון בנטל". המשמעות היא שהחל מגיל 6, חובת המזונות כבר אינה מוטלת אוטומטית על האב, אלא על שני ההורים, בהתאם לשני פרמטרים:

1. יכולותיהם הכלכליות (יחס הכנסות).

2. חלוקת זמני השהות בפועל.

הנוסחה החדשה: כיצד מחשבים מזונות במשמורת משותפת כיום?

כאשר אתם בודקים איך מתחילים הליך גירושין, עליכם להבין שהחישוב כיום הוא מתמטי כמעט לחלוטין וכולל שלושה שלבים:

1. מיפוי צרכי הילדים: כמה עולה לגדל את הילד? (מפרידים בין "הוצאות תלויות שהות" כמו אוכל ומים, לבין "הוצאות שאינן תלויות שהות" כמו ביגוד, חוגים וספרים).

2. יחס הכנסות: משווים את הנטו של האב מול הנטו של האם (כולל פוטנציאל השתכרות ונכסים).

3. יחס זמני שהות: האם זה 50-50? או אולי 40-60?

התוצאה אינה עוד "סכום קבוע", אלא מנגנון איזון. אם האב מרוויח הרבה יותר מהאם – הוא עדיין ישלם מזונות (מופחתים), כדי להבטיח שהילדים ייהנו מרמת חיים דומה בשני הבתים.

תרחישים מעשיים: מתי לא משלמים מזונות בכלל?

היישום של הנוסחה מוביל למספר תוצאות אפשריות:

• המקרה הקלאסי של "ללא מזונות": כאשר שני ההורים מרוויחים משכורות דומות (למשל: שניהם מרוויחים 10,000 ₪) והמשמורת היא משותפת לחלוטין – במקרה כזה, ייתכן שלא יועברו דמי מזונות בכלל. כל הורה יממן את הילדים כשהם אצלו, והוצאות חריגות (חוגים/רפואה) יתחלקו חצי-חצי.

• המקרה הנפוץ (פערי שכר): אם האב מרוויח 20,000 ₪ והאם 7,000 ₪ – גם במשמורת משותפת האב יעביר "דמי איזון" לאם, אך הסכום יהיה נמוך משמעותית (בכ-25% עד 50%) ממה שהיה נהוג בעבר. זה משפיע ישירות גם על חלוקת רכוש בגירושין והאיזון הכללי.

המלכוד האסטרטגי: בית המשפט למשפחה מול בית הדין הרבני

זהו הסעיף החשוב ביותר במאמר הזה. בעוד שבתי המשפט למשפחה מיישמים את השוויון החדש, בתי הדין הרבניים לעיתים קרובות שמרניים יותר ונוטים לפסוק לפי הדין העברי (חיוב האב במזונות).

זה יוצר "מרוץ סמכויות":

• ההורה "החזק" כלכלית (לרוב האב) יעדיף את בית המשפט למשפחה.

• ההורה "החלש" כלכלית (לרוב האם) תעדיף לעיתים את בית הדין הרבני. הראשון שמגיש את התביעה – קובע היכן יתנהל הדיון. לכן, מהירות הפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית.

שאלות נפוצות (FAQ)

ש: האם הפסיקה החדשה חלה גם על ילדים מתחת לגיל 6? ת: באופן רשמי – לא. עד גיל 6 ("קטני קטינים") החובה על האב היא עדיין אבסולוטית לצרכים ההכרחיים. עם זאת, בתי המשפט מתחילים להתחשב במשמורת משותפת גם בגילאים אלו ומפחיתים מעט את הסכומים.

ש: מה קורה אם ההכנסה של אחד ההורים משתנה? ת: מזונות אינם "חתונה קתולית". אם חל שינוי נסיבות מהותי (פיטורין, מחלה, או זינוק בשכר), ניתן להגיש תביעה להפחתת או הגדלת מזונות.

הדרך הנכונה: הסכם במקום מלחמה

במקום להמר על פסיקת שופט, הדרך הבטוחה ביותר היא להגיע להסכם שלום בית ולחילופין גירושין, בו תקבעו בעצמכם את מנגנון המזונות שמתאים לכם.

הנוף המשפטי של המזונות השתנה. וודאו שאתם לא משלמים לפי הכללים הישנים. אם אתם עומדים בפני פרידה, פנו עוד היום למשרד עו"ד שרון גליק בעפולה לבדיקת גובה המזונות הצפוי במקרה שלכם.

לחצו כאן לתיאום פגישת ייעוץ